ENG
קולה של אם קאבר

‘קולה של אם’

מבוסס על סיפור אמיתי

מאת לילה הילקמן

“טרה בדרכה לשדה התעופה לפגוש את שני ילדיה שחזרו מביקור אצל אביהם באמריקה, אך עולמה מתנפץ כשהיא מבינה שרק בתה חזרה…”

‘קולה של אם’ מגולל סיפור אמיתי על אודות חייה הסוערים של טרה, ישראלית ממוצא אמריקאי, המוצאת מפלט מבית משפחתה המוטרף באמצעות נישואים לאיש עסקים אמיד ממוצא גרמני המנהל באובססיביות את יחסיהם המורכבים.
לאחר עשרים שנה נישואיהם מתפרקים וטרה שבה ארצה עם ילדיה בתקווה להיעזר במשפחתה אך מוצאת עצמה במארג חולני חסר יציבות הזהה לימי ילדותה.
באחד מביקוריהם של הילדים את אביהם בארצות הברית, חוטף האב את בנו תוך ניצול קשייו ושולח את בתו ההלומה חזרה ארצה.
הבן שנעזב במבנה זעיר בחצר בית מוזנח, אינו מבין את המצב אליו נקלע ונותר קורבן להתעללות אביו ודודתו המתגוררת אף היא בארה”ב ומסייעת לאב במעשה החטיפה תוך שהיא מעוותת את המציאות ומעלימה מטרה כל פיסת מידע על אודותיו.
לאחר שנים ארוכות של ניסיונות להיעזר בגורמים שונים בארץ ובחו”ל, מחליטה טרה לחשוף את התנהלות משפחתה ששתיקתה סייעה בחטיפתו ובהעלמתו של בנה ומספרת לילדיה את כל האמת הנסמכת על עובדות.

ב ‘קולה של אם’ חושפת טרה בכנות מרגשת ובלתי מתפשרת את ימי ילדותה והתבגרותה הכאובים בצל אחות חולת נפש, ואינה פוסחת על המתחים המשפחתיים המייצרים סודות משפחה ומאפשרים את מעשה החטיפה.

Leila Hilkmann

ביוגרפיה

לילה הילקמן בוגרת לימודי ספרות אנגלית ותיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, התגוררה תקופה ממושכת באירופה ובארה”ב שם עסקה בפיתוח תוכניות לימודיות במסגרות חינוך שונות.
חלקים מסיפוריה התפרסמו בכתבי עת  ספרותיים בארצות הברית:
 Crone’s Nest’, a literary magazine in Rhode Island, and ‘ARC 18’ – The Israel  Association of Writers in English (IAWE).

‘קולה של אם’ הוא ספרה הראשון. 

‘קולה של אם’ מהדהד את קולי שלי, את קול ליבי וקול משפחתי השבורה.

בחרתי בצבעים עזים על מנת לשקף את מציאות חיי ילדותי הכאובים ולימים את נישואיי לגבר אירופאי שהתעלל בשני ילדינו על מנת להתנקם בי על דרישתי להתגרש ממנו. הסיפור טווה קו ישיר בין ילדותה של טרה שגדלה ללא תמיכה הורית לבין בחירותיה המאוחרות יותר בחייה.

הדמויות המופיעות בעלילה הוסוו בחיצוניותן אך הן משקפות בדיוק מרבי את אופיין הפנימי ונפתולי נפשותיהן על מנת לאפשר לקורא תובנות לגבי מחשבותיהן ומעשיהן.

תרגמתי את ספרי לאנגלית על מנת להנגישו לילדיי האהובים: לבני עוז, ולבתי סיוון. אני תקווה כי ספרי ישמש כמגדלור זיכרון גם לכל אותם מיליון וחצי ילדים הנחטפים בכל שנה  באמריקה בלבד.

אין אובדן גדול יותר מאובדנו של ילד; ואובדנו של ילד שאולץ לנכר את הורו, גדול מכל מילה.

חטיפת ילד הוא פשע מזעזע המצלק את נשמת הילד למשך ימי חייו וגורם לשברי-עד בנשמתו, שברים המסתיימים, ברוב המקרים, בניכור הורי.

קולה של אם

סקירות

סימה אופיר
סימה אופיר
Read More

אחד הספרים העוצמתיים והמטלטלים שקראתי בשנים האחרונות. הוא כל כך נגע בי שלא יכולתי לכתוב סקירה אלא לאחר ימים אחדים.

זהו סיפורה של אישה אחת שנולדה למציאות חיים בלתי אפשרית, ברחה ממנה בתקוה לזכות לחיים נורמליים ושוב נפלה לבור של סבל. הספר נפתח במשפט " בני עוז נחטף בחודש יולי 2000, כשביקר את אביו בארצות הברית. חיי נעצרו". טרה היא הבת האמצעית מבין 3 בנות במשפחה. אחותה הבכורה, נעמי, חולת נפש המשליטה טרור בבית. ההורים ובעיקר האם נכנעים להתנהגותה הפרועה והנפגעת העיקרית היא טרה. ההורים עושים ככל שביכולתם להסתיר מהעולם את בעייתה של נעמי וזו מפנה את עיקר כעסה אל טרה. היא מכה אותה, פוגעת בקשרי החברות שלה וממש מתעללת בה והאם דורשת מטרה להבליג ולוותר. טרה מרגישה את הניכור של אמה וילדותה ונעוריה עוברים עליה באומללות של ממש. היא נחלצת מהמסגרת המשפחתית בהגיעה לאוניברסיטה שם היא יכולה סוף סוף לרכוש ידידים מבלי שנעמי תחבל לה בקשרים. היא מכירה את דריאן, גבר נאה ועשיר ממוצא גרמני ומחליטה להיענות להצעתו להינשא, כבריחה מהמשפחה ובעיקר מהאם שמעולם לא הראתה לה חיבה ומנעמי המתעללת. הם נישאים ועם הזמן נולדים להם שני ילדים, סיוון ועוז אבל חייה אומללים לא פחות . דריאן, הוא אדם הפכפך, אנוכי מאד. בגלל עסקיו הם עוברים אחת למספר שנים למקום מגורים אחר, לארץ אחרת וטרה והילדים נאלצים לעבור קשיי הסתגלות כל פעם מחדש. עוז נולד במצוקה ואינו גדל כילד רגיל. טרה מתמודדת עם המצב ועושה כל שביכולתה לקדם אותו ולאפשר לו להתפתח במסגרת של ילדים רגילים בלי שום עזרה, ממשית או נפשית מצד דריאן. טרה סובלת מאד אבל אינה נכנעת למצב ונלחמת עבור עוז ללא לאות. היא עושה ככל יכולתה להעניק לילדיה בית יציב ומאושר למרות הניכור וחוסר העניין של האב. דריאן נעדר מהבית בנסיעות עבודה ארוכות ואינו מתעניין כלל במה שקורה עם טרה והילדים. כאשר היא מבקשת את עזרתו הוא מתעלם ממנה ולא מגלה כל אמפטיה לילדיו. הוא מתנהג לטרה בגסות ובהשפלה והיא ממש במצב של התעללות נפשית. ניסיונותיה לשתף את אמה בקשייה עולים בתוהו כשהאם מאשימה אותה במצב ומצדדת בדריאן. אחרי 20 שנות נישואין היא מחליטה להתגרש ועוזבת חזרה לישראל תקוה שמשפחתה תיתן לה תמיכה אבל גם כאן היא מתאכזבת והשיא - דריאן מסרב להחזיר לטרה את עוז שהיה בביקור אצלו. דריאן שכל החיים לא גילה כל עניין בבנו מצליח להסית את עוז ולנתק אותו מאמו שהקדישה לו את כל חייה. כל ניסיונותיה להחזירו עולים בתוהו ולאחר שנים של סבל וניתוק היא מחליטה להעלות על הכתב את סיפורה כך שילדיה יגלו את האמת. הספר כתוב היטב , מרגש ומכאיב, גורם להזדהות עם המאבק ההרואי של הילדה, הנערה, האישה והאם. מומלץ מאד.
שרה רחמיאל
שרה רחמיאל
GOODREADS
Read More

ואהו. פשוט וואהו. סיפור מ ט ו ר ף!! אין לי מילה אחרת פשוט. זהו לא קולה של אם אלא זעקתה של אם!!

התחלתי את הספר אתמול ופשוט לא יכולתי להניח אותו מהידיים. כשהשעון הראה חצות הייתי שקועה עמוק בתוך הסיפור, נסערת, כועסת והחלטתי להניח ולהמשיך בבוקר כי סף הרגשות שלי איים להתפוצץ ושק הדמעות נפתח חופשי. אבל לא מצאתי מנוחה גם בשינה. הדמויות המשיכו להתערבב ולערבב אותי, מציקות, מלגלגות, כעוסות, רעות, יורקות אש ואני רק דימיינתי את עצמי עומדת שם בצד, ליד טרה, מביטה נבוכה, משתבללת, מנסה להיעלם אבל גם מנסה להתריס כנגדן, עומדת ושואלת למה? ל מ ה? ובבוקר, אני שוב עם הספר, קוראת ולא מאמינה שקיים רוע שכזה, שכל הצרות והבעיות הגיעו לפיתחה של אשה אחת. טרה גדלה בבית שהתנהל בצורה מוטרפת. הכל מתנהל בבית בצורה לא תקינה. אחותה סובלת ממחלת נפש, עצבנית על כולם, צועקת, מגדפת, מכה, וטרה צריכה לספוג הכל. הוריה מנסים לשמור על חזות של משפחה נורמלית, אסור שהסוד הזה יתגלה, אסור לבייש את המשפחה ובינתיים כולם סובלים וטרה צריכה לכופף את עצמה ורצונותיה לפי מצבי רוחה ההפכפכים של אחותה. אימה של טרה מוסיפה עוד ועוד גחלים למדורה הבוערת בבית ורק נוזפת בטרה. נדמה שאי אפשר לספק את אימה בכלום ואולי גם בה יש ניצוץ של טירוף. טרה פוגשת את דריאן, איש עסקים עשיר ממוצא גרמני, וכשזה מציע לה נישואים- היא רואה בזה קרש קפיצה ובריחה ממשפחתה. דריאן הוא איש עסקים שבכל חמש שנים לערך מעתיק את משפחתם לארץ אחרת, ושוב ושוב טרה צריכה להסתגל למקום אחר, למציאות אחרת, לאנשים אחרים. כל זה לא פשוט לה. במהלך השנים נולדים לה בן ובת, הבן חווה מצוקה בלידה והוא לא בריא במאת האחוזים. למרות שהרופאים משחירים את חייה לגביו, היא לא מוותרת ונלחמת למענו. טרה לא מלקקת דבש בחיי הנישואים למרות העושר. דריאן הופך מנסיך החלומות לצפרדע מכוערת, אישיותו הפכפכה, הוא לא ממש מתפקד כאב השנה וגם לא כבעל הולם. האגדה שטרה בנתה בראשה על משפחה מאושרת הופכת עד מהרה לסרט רע. טרה נאבקת לבדה בארצות רחוקות, רחוקה מכל המוכר לה אבל היא לא מוותרת ושוב ושוב מנסה לייצר נורמליות ואי של שפיות בתוך הטירוף שמשתולל סביבה. לאחר עשרים שנות נישואים טרה מחליטה שהגיעו מים עד נפש, מתגרשת ושבה לארץ. תקוותיה שהשנים בחו"ל אולי ריככו את אימה מתבדים מהר ושוב היא מוצאת את עצמה נאבקת על קיום נורמלי. באחד הביקורים של ילדיה את אביהם, ביתה חוזרת לארץ לבדה. האב מנצל את מצבו של הבן ומסית אותו בהבלים ושקרים, מונע ממנו לחזור לארץ. טרה מנסה להגיע אליו, נעזרת בגורמים שונים וגם בכאלו שמבטיחים לה הבטחות שווא. השנים עוברות, טרה מתכנסת בכאבה, מתייסרת מהריחוק שנכפה עליה. עשרים ואחת שנים חלפו, עשרים ואחת שנים כואבות, מייסרות, מלאות געגועים ותהיות על בנה האהוב שנלקח ממנה. טרה מחליטה שסף הכאב גבוה מדיי, שהסודות והמתחים כבדים עליה ומחליטה לחשוף לאור את סיפורה בתקווה שילדיה יקראו ויבינו מה היה שם באמת, שימצאו בליבם נחמה ואמפתיה, שבנה יחזור אליה. סיימתי את הספר בהרגשת מועקה, כאמא הבנתי את נפשה של טרה, כל כך רציתי לחבק אותה, הרגשתי את אוזלת ידה, רציתי לנטוע בה תקוות. הסיפור שאב ממני כל כך הרבה כעס על חוסר הצדק שבחיים, על הורים שלא מתפקדים כהורים, המניפולציות שאימה של טרה הפעילה כנגדה הרגיזו אותי מאד. טרה היא דמות שברירית, ילדה שלא זכתה לחיבוק, למילה טובה, לאהבה. את כל החוסרים האלו היא ניסתה למצוא בגבר שחשבה שהוא האביר על הסוס הלבן, זה שיציל אותה מהמשפחה הלא מתפקדת אבל מצאה את עצמה בשידור חוזר של ילדותה, עם גבר שבא ממשפחה לא נורמלית בעצמה. והאמת שמזמן זה לא קרה לי- אני עדיין בתוך הסיפור וייקח לי עוד כמה ימים להירגע ולהתחיל לקרוא ספר חדש. אני עדיין לא פנויה רגשית לספר אחר. שורה תחתונה: זהו סיפור אמיתי , הכתיבה של לילה סוחפת, המשלב הלשוני שלה גבוה ומרתק. קשה לומר קריאה מהנה כשנחשפים לעוולות שטרה חוותה, אבל זהו מסמך חשוב לקריאה. חשוב מאד לקרוא, לשתף, כי בדרך זו הסיפור ייחשף לילדיה, בתקווה שמכאן יגיע האיחוד המיוחל לאחר שנים רבות של סבל! בבקשה, תקראו, תכתבו את חוות דעתכם ותשתפו!! בכל מקום!! בואו נגרום לאיחוד משפחתי!!
לאה זונדלביץ
לאה זונדלביץ
GOODREADS
Read More

ספר כל כך מרגש אני ממליצה בחום!

העלילה מבוססת על סיפור אמיתי ומספרת על טרה, ישראלית אשר בשנת 2000 בנה בכורה נחטף ממנה על ידי הגרוש שלה המתגורר בארה"ב. מסלול חייה של טרה היה סבוך וקשה עוד מימי ילדותה, שנים רבות בטרם התרחש אירוע החטיפה המטלטל ושובר הלב. העלילה לוקחת אותנו אחורה בזמן לתקופת ילדותה של טרה אשר נולדה להורים שהגיעו לארץ מארה"ב. בביתה של טרה לא היו כלל גילויי חיבה. אחותה הגדולה, נעמי, סבלה מהפרעות נפשיות שמהן טרה הושפעה עמוקות. אחותה התנכלה לה בכל הזדמנות, התפרצה עליה והתעללה בה רגשית ואף פיזית. הוריה דאגו להסתיר את מצבה הנפשי של נעמי מכל הסובבים אותם. אמה הייתה הדומיננטית מבין ההורים והאב עשה את כל אשר דרשה. וכך, טרה מצאה את עצמה לבדה ובודדה בתוך משפחתה שלה. אמה האשימה אותה בהתפרצויות של נעמי ולא הגנה עליה באף הזדמנות. כשטרה פגשה בדריאן, צעיר ממוצא גרמני שהגיע כתייר לישראל, היא מחליטה לעזוב עמו את הארץ ורואה בו את גלגל ההצלה שירחיק אותה מאחותה המעורערת אשר הורסת את חייה ואת חיי הסובבים אותה. אבל טרה לא ידעה כי הגבר שנכנס לחייה הוא בעצם מלכודת דבש. אופיו האמיתי נחשף בפניה, ולמרות זאת, המחשבה על לשוב לישראל ולחיות במחיצת נעמי האיומה הייתה קשה מנשוא והיא קיבלה את ההחלטה להמשיך עם דריאן, לבטל את עצמה ולהתאים את חייה לצרכיו. וכפי שהתחוור בתחילת הספר, הנורא ביותר עוד חיכה לה שנים רבות אחרי, כשבנה של טרה, עוז, נחטף על ידי אביו. הסיפור של עוז היה מורכב כבר עם לידתו. הוא נולד עם קשיי הסתגלות וקשיי למידה. ילד עם צרכים מיוחדים. טרה הקדישה את כל כולה לטיפול בו והפכה עולמות על מנת שיוענקו לו כל הכלים אשר יאפשרו לו להתקדם ולהשתפר בלימודיו. דריאן היה עסוק בעבודתו וכלל לא הביע דאגה ויחס לעוז ולסיון, הבת הצעירה שנולדה מספר שנים אחרי עוז. ובחזרה לחטיפה, גם בזמנים שטרה כל כך הזדקקה לאמה שתתמוך בה ותעודד אותה, היא שמעה ממנה רק מילים קשות. לא רק שהאם לא הביעה חיבה כלפי בתה כל השנים, היא אף האשימה אותה בכל אשר התחולל בחייה והפכה את טרה לאשמה הבלעדית על החטיפה. בנוסף, היא דאגה לשבח את בתה הבכורה נעמי שכלפיה גילתה חיבה וחמלה. נעמי אף הצליחה להתערב גם בחייו של עוז, להסיתו כנגד אימו ולהמשיך למרר את חייה באמצעותו. טרה השבורה והמרוסקת מנסה ללא הצלחה להשיב אליה את בנה. החוקים הישנים בארה"ב פועלים לרעתה והזמן חולף מהר ובנה נותר הרחק ממנה כשהוא עבר שטיפת מוח ע"י אביו ודודתו נעמי ומאמין לשקרים הזדוניים שהפיצו ברוע לב על טרה שכל רצונה היה לחיות עם בנה אותו היא אוהבת ועליו היא נלחמת בכל יום בחייה. איזה סיפור קשה ועוצמתי! מרגע שהתחלתי לקרוא היה לי קשה להתנתק מהספר. סיפורה של טרה כאוב ובלתי נתפש. לא מספיק כל הסבל שחוותה מהגרוש שלה וחטיפת בנה המטלטלת, היא גם עברה מסכת של התעללות בתוך ביתה. האנשים שהיו אמורים להיות שם בשבילה, לא רק שהפנו לה את הגב, אלא גם הוסיפו לבחוש בצלחת. הסיפור כתוב היטב, הוא סוחף, עצוב, מרגש ומצמרר. ב"קולה של אם" מוצגים שני קולות. ישנו קולה של טרה שזועק ומשווע להשבת בנה אל חייה. הדאגה שלה כלפיו היא אינסופית ומרגשת וכל כך מגיע לה לזכות לחבק שוב את בנה ולספר לו את כל אשר על ליבה. ועל כן היא החליטה לכתוב מדם ליבה ולחשוף את הכל שחור על גבי לבן על מנת שקולה ישמע וילדיה יכירו את הסיפור במלואו. וישנו קולה של אמה של טרה, קול צורם, קר ונוקשה אשר יודע רק להביע אי שביעות רצון, כעס ואטימות. ההבדל בין קולותיהן של האימהות הוא עצום כפי שתיווכחו בכך כשתקראו את הספר הכל כך מרגש הזה עליו אני ממליצה בחום!
 חגית שושני
חגית שושני
Read More

ממליצה לכן להצטייד בחבילת טישו ולהתחיל בקריאה.

האם דאגה של הורה לילד שווה לאהבה? בתקופה האחרונה קראתי ספרים רבים הקשורים לאלימות במשפחה. נושא חשוב וראוי לו להיות בקדמת השיח הציבורי ובקדמת התודעה שלנו כחברה. לא אחת, אני שומעת ביקורת רבה על הנשים הנפגעות ושואלת את עצמי, עד מתי? עד מתי נאשים את הקורבן? הספר נפתח באירוע חטיפה של עוז, בנה של טרה בידיי אביו בלי שתהיה לה היכולת לתקשר איתו ובנקודה הזו בה חרב עליה עולמה מתחיל סיפורה. טרה גדלה בבית בו מתקיימת אלימות נפשית קשה, התנהגויות קיצוניות של סבתה בהן ״זכתה״ אימה כילדה חוזרות על עצמן במלוא התפארת. מערכת של שקרים, הסתרות, שתיקות רועמות ובעיקר חוסר אונים מעצבות את טרה ואחיותיה נעמי הבכורה והצמודה לה בגיל ואחות צעירה בהפרש של מספר שנים. טרה גדלה בצילה של נעמי, אחות בעלת קושי בויסות והפרעות נפשיות, על אף כל הקושי שנעמי גורמת לכל הסובבים אותה היא האחות, הילדה המועדפת. מסכת ההתעללות שטרה עוברת מצד נעמי ומצידם של ההורים המצודדים בנעמי ומבקשים מטרה לחדול מלהתקיים רק כדי שנעמי לא תכעס, הוציאו ממני כעסים רבים, תחושת תסכול ומפל של דמעות. מהי התעללות נפשית? *דחייה ו/או התעלמות: התנהגות הורית הגורמת לילד לחוש שאינו חלק מהמשפחה ואינו אהוב, והבעת הסתייגות מתמדת מהתנהגותו ומעשיו. *הפחתת ערך: הבעת ביקורת נוקבת והרסנית, לעג, הבעת אי שביעות רצון מהילד (מראהו, יכולותיו, דבריו וכד'), הבכתו או השפלתו. *הפחדה: שימוש באלימות מילולית ואיום לפגיעה. *בידוד: ניתוק הילד ומניעת יצירת קשרים עם בני משפחה אחרים, בני גילו וכן הלאה. *ניצול רגשי: הכוונת הילד לסיפוק צורכי ההורה ע"י יצירת רגשות אשם. כל אלו עיצבו את טרה ואת האדם שהפכה להיות בבגרותה, כל אלו חזרו והופיעו בבגרותה. לא פלא שהגבר אליו חברה היה אלים בדיוק באותה המידה, רק שילד הגדל בצל אלימות שכזו הופך בהכרח לבוגר בעל דימוי עצמי נמוך, פסיבי וחסר אמון ביכולתו להצליח. לכן טרה לא מצליחה להציל את עצמה. ראיתי ושמעתי את כל תמרורי האזהרה, הייתי דרוכה לאורך כל הקריאה, לעומתי טרה התנהלה ככבשה תמימה המובלת על ידי השוחט לשחיטה כאשר חיוך ענק מרוח על פניו. ואף על פי שהיא סופר חכמה, יפה ומוכשרת היא לא מצליחה לעמוד להגנת עצמה. משפטים ששמעה בילדותה חוזרים ומתנגנים בראשה כמעין נבואה המגשימה את עצמה. האם אלימות במשפחה היא כרוניקה ידועה מראש? סיפורה של טרה הוא אחד הכואבים שקראתי לאחרונה ולא רק משום שהוא מבוסס על סיפור אמיתי. אלא משום שהוא מוכיח את אוזלת היד של המערכת באיתור וטיפול משפחות החיות בצל אלימות פיזית, נפשית וכלכלית. האופן בו מערכת החוקים ממשיכה למחזר את הפגיעה ואת האבל, גדולה מנשוא ולפרקים התקשתי להכיל את הכל יחד. מה קורה לטרה בבגרותה, לאחר שהיא הופכת לאם וכיצד כל הכשלים מובילים לאירוע החטיפה? מה קורה כאשר טרה פונה למשפחתה לקבלת עזרה? בכיתי איתה ובכיתי עליה. מה קורה בסוף? ממליצה לכן להצטייד בחבילת טישו ולהתחיל בקריאה.
אסתי-לוי-מיכאלי
אסתי-לוי-מיכאלי
Read More

ממליצה על ספר מכמיר לב שנגע בליבי והותיר בי המון.

את ספרה קולה של אם של הסופרת ליליה הילקמן רציתי לקרוא כבר כשיצא לאור בחודש מאי , אך משהו בחושיי הפנימיים והאינסטינקטים שמנחים אותי לקרוא ספר דחו את קריאתו כי הרגשתי שאני אזדקק להמון כוחות נפשיים בקריאתו גם לפי השם שלו שחודר לליבה של כל אם , ויותר מכריכתו המדברת בעד עצמה שהביאה אותי הקוראת להבין את סיפור עלילתו שיהיה קשה לעיכול , ואכן האינסטינקטים שבי אף פעם אינם מטעים אותי כי הוא ספר מכמיר לב , נגע בליבי עד דמעות והותיר אותי עם המון מחשבות תובנות של וואו גדול על סיפור חיים קשה ובלתי נתפס שקרה במציאות ושלא היה כחלום נגוז .... כשסיימתי אותו לפני שבועיים היה לי כל כך קשה להתחיל ולכתוב עליו סקירה והמלצה חמה . ומה שעזר לי הוא שהספר כתוב בכתיבה כנה ללא שום ריכוך הסיטואציות בחייה , עד כדי טלטול וניעור שלי הקוראת שלא יכולתי להישאר אדישה למה שעברה הסופרת בכתיבה גבוהה ומרגשת בגובה העיניים ביד בוטחת וברהיטות רבה וכל מה שרציתי לעשות באותו רגע הוא להעניק לה חיבוק חזק כל כך ורק לגלות אמפטיה ופשוט לבכות איתה את כאבה . סיפור חייה האמיתי של טרה ישראלית ממוצא אמריקאי שעוברת מאבק הירואי בלתי נתפס של ילדה נערה אישה ובעיקר אמא אשר חוותה אלימות משפחתית מילולית ,פיזית ומעשית שהחלה כילדה מצד אמה ומצד אחותה הלוקה בהפרעה נפשית קשה , תוך התמודדות עם רוע ליבה כלפיה שהחל בויתור העצמי שלה , בדרישות של אמה לומר כן לכל מה שאחותה דורשת ובעתיד תדרוש ממנה דברים קשים מנשוא ...מה שלא פסק בהמשך חייה כאישה : היא עוברת אלימות מילולית ופיזית אף מבעלה דריאן איש עסקים אמיד ממוצא גרמני אשר לא בחל בשום אמצעי ובשיא האכזריות גרם להשפלתה באובססיביות וברשעות יתרה אותה ספגה כ20 שנה ולהם 2 ילדים סיוון ועוז שגם כלפיהם לא גילה שום אמפטיה של אב ונהג בהם ביד רמה בלשון המעטה ואמלל את חייהם לא פחות מה שלי כקוראת היה קשה מנשוא לקרוא עד כמה אב יכול להיות אכזרי לאישתו וקל וחומר כלפיי ילדיו . בספר זה הרגשתי כל פרק כפואנטת שיא אך הדהוד שיא העלילה היה לאחר 20 שנה טרה החליטה להתגרש וחזרה לבית הוריה בישראל ובאחד הביקורים של הילדים את אביהם , דריאן מחליט לחטוף את עוז בנו ולהעלים אותו מחיי טרה ובמשך מעל 20 שנה היא לא רואה אותו עד עצם היום הזה . קצת קשה לכתוב שאני ממליצה על הספר כי כל כולו סבל שעברה הסופרת אך אני ממליצה על קריאתו ולו כדי שיהדהד לכל קורא שיעביר הלאה ויכתוב ויספר עליו ולו על מנת שייחשף כי זה המעט שבמעט שמגיע לסופרת על השראה ועל עוצמות ותעצומות נפש שמעניקה לכל אחת שנמצאת במצבה וסבלה את סבלה , שלכל אחת מגיעה הזכות להיות מאושרת מוערכת ובעלת ערך עצמי ואולי אף בחשיפתו יביא לה סוף סוף את האיחוד המיוחל שכל כך מגיע לה . תודה רבה לך יקרה על שיתוף שכלל לא מובן מאליו של סיפור חייך מלא האתגרים שעל אף ולמרות הכל היית אמיצה והעלית לכתב והעברת בצורה כל כך מרגשת שפרטה על נימי נפשי את קולה של אם .
ראובן קרן
ראובן קרן
GOODREADS
Read More

הספר מבוסס על מקרה אמיתי. זהו סיפורה הקשה של נפש מיוסרת הלכודה בסבך רוע וטירוף בצד אהבתה חסרת גבולות שאינה מרפה. אהבת אם לילדיה.

עלילתו נפרשת על שנים רבות. חייה של טָרָה נעצרו בשנת 2000. טרה הישראלית שנולדה בערך עם קום המדינה היא בתם של ראשל האמריקאית ואריאל, ילדת סנדוויץ' בין נעמי הבכורה הלוקה בנפשה לבלהה הצעירה. חייה של נעמי כילדה, נערה ובוגרת הם סדרת התפרצויות זעם נוראות, טירוף, שנאה, הטחת עלבונות ('נבלה סרוחה' הוא עלבון שגור בפיה לאחותה) ושיסוי בני משפחתה זה בזה. האם מטיפה לטרה שוב ושוב ש'צריך להתחשב בנעמי ולהבין אותה' ולמעשה טירופה ותביעותיה מכתיבות את חייהם. אביה הוא הדמות המעניקה ואוהבת והסלע האיתן בחייה. דמות אוהבת נוספת היא דודתה אביגיל, אחות האם. לאחר שירותה הצבאי עוברת טרה ללמוד בירושלים גם כדי להתרחק מסביבתה הרעילה ומתוודעת באקראי לדריאן שמוצאו גרמני ומתגורר בבלגיה. היא נשבית בקסם נימוסיו והופעתו. השניים עוקרים לאירופה ונישאים. מהר מאד תגלה טרה את האמת המרה- בעלה הינו אדם קר וקשה שגדל להורים שלא ידעו לאהוב ובמיוחד אב אלים. החיים במחיצתו מתנהלים לפי תכתיבים אובססיביים של אסור ומותר, חוסר פשרות, גידופים ואלימות. עבודתו קודמת לרעייתו ושני ילדיו, עוז הפגוע בגופו ונפשו לאחר סיבוך בלידתו וסיוון הגדלה להיות ילדה ונערה יפה. המשפחה עוקרת לארצות הברית וחייהם מתנהלים בשגרה מכבידה עד שטָרה וילדיה שבים לארץ אחרי גירושיה למציאות לא קלה עבורם אחרי חייהם בדאלאס. היום בו יתהפך עולמה עליה וחייה ייעצרו הוא באחד מביקורי ילדיה אצל אביהם החוטף את עוז ושולח את סיוון ההמומה חזרה לישראל. טרה מוצאת עצמה במאבק אכזרי מול מערכת משפט אטומה, הגעגועים קורעים אותה ונעמי הנשואה ללא ילדים מרעילה את עוז, דריאן והאם ראשל המצדדת בה כבצעירותן נגד אחותה. היא מוצאת עצמה בין הפטיש והסדן- רשעות משפחתה והחוק הנוקשה. מחברת הספר אינה מרככת במאום את תיאורי הטירוף של נעמי המצליחה לתמרן את משפחתה ומזגו האלים של דריאן שאינו מסוגל לאהוב. מאבקה הקשה של טרה בטחנות הצדק האיטיות של ישראל וארצות הברית, אהבתה האינסופית והגעגועים בעודה מנסה לשמור על שגרה מסויימת באמצעות עבודה וקשרים חברתיים חולפים. נסיונות להיעזר בגורמים ישראליים לחילוץ בנה הבוגר מאחיזת אביו. הכתיבה מטלטלת ומנערת את הקורא שאינו נשאר אדיש לרוע מצד אחד ואהבה רחומה מאידך וייסורי האם הנאחזת בציפורניים בשפיות ואהבת אמת לילדיה. קשה שלא לתמוה על אטימות הממסד המשפטי והחינוכי.
צביה זאבי
צביה זאבי
Read More
זהו סיפורה המטלטל (והאמיתי?) של טרה, בת אמצעית למשפחה בת שלוש בנות. אחותה הבכורה לוקה במחלת נפש כלשהי שאינה ידועה לטרה אך, בניגוד למקומה במשפחה, היא נדרשת כבר מקטנות להיות הבוגרת במשפחה. עליה לדאוג לכך שאחותה לא תסתבך בצרות, לדאוג שתחזור אתה הביתה מבית הספר ובבית, לדאוג שזו לא תזיק לחפציה המועטים וליחסיה (של טרה) המעורערים גם כך, עם הוריה. אמה נוכחת - נפקדת כאם. היא דורשת מטרה לתת הכל לנעמי אחותה הבכורה, כולל המעט ששייך לה. נעמי שולטת בבית ובהוריה ביד רמה באמצעות מצבי רוחה ההרסניים והמטורפים, ואינה מאפשרת לאיש לומר לה מה לעשות. טרה היפה, מקבלת בבית את מעמד היפה והטפשה, למרות שזו קביעה שגויה שכן טרה חכמה מאד, עד כדי כך שהיא מצליחה לפגוע בציוניה ולהשאר כתה ובלבד שתישלח לבית ספר לתיאטרון, בעיר אחרת, הרחק מידה המזיקה של אחותה. למרות הצלחתה, טרה גדלה עם דימוי עצמי נמוך, שכן אפילו אביה האהוב מתייחס אליה בביטול משום שאינה חכמה. רק חכמה אחת ישנה בבית והיא נעמי. גם האחות הצעירה בלהה, שלנצח תיקרא התינוקת בבית, וכתוצאה מכך גם אינה נדרשת לשאת בשום עול במשפחה(בניגוד לטרה), מקבלת מקום לצד נעמי, לאחר שזו יוצרת עמה קואליציה שבה כמובן טרה אינה נכללת. גם האם, לדעתי, לוקה במחלת נפש (למרות שאין איזכור מפורש לכך ברומן) או שלפחות אין לה כל מסוגלות הורית. היא מסכסכת בין בנותיה, משפילה את בעלה ואינה נענית לאהבתו הרבה אליה. עם ילדות ובגרות כאלה בצל אחותה המעורערת, אמה הסכסכנית ואביה המרצה, אין זה פלא שטרה נקלעת למערכת יחסים משונה ההופכת לסיוט של חייה. למרות שהיא מצליחה להתפתח באופן אישי על רקע קשיי בנה, הופכת ללביאה הלחמת לרווחתו (ומפתחת תוכניות לימודים ייעודיות עבורו ועבור ילדים כמוהו) ומגדלת את בתה בצורה יוצאת מן הכלל, היא נכשלת בהבנת בעלה המנצל את אופיה המרצה וגורם לשבר הגדול ביותר בחייה. כאשר אמה המבוגרת מתאלמנת, מגלה טרה מה הוסתר ממנה לאורך דרכה הקשה בהחזרת בנה אליה. כשהיא נשברת ולראשונה מתפרצת על אמה, מתברר לה שאחותה הצעירה בלהה, שניתקה את קשריה עם טרה שנים מספר קודם לכן, עשתה זאת עקב מידע שגוי שהאם יידעה אותה, זאת על מנת שטרה תישאר מחוץ למעגל המשפחתי ונעמי תיקח את מקומה בחיי בנה. למזלה, מתגייסת אחותה הצעירה לעזרתה ומנתקת את קשריה עם האם. אין ספק שהספר מטלטל, מערער וקשה לקריאה עקב מה שנראה כסיפור אמיתי. לאורך הספר, יש כל כך הרבה "כתובות על הקיר" שהיו אמורות לשמש תמרור אזהרה לטרה, אך עקב המטען האישי שלה, היא מפספסת אותן ונקלעת למצב בלתי אפשרי ונורא.
אריק בלום
אריק בלום
Read More
בפרק ההקדמה מתארת טרה את אירוע חטיפת בנה, עוז, כאשר ביקר את אביו בארה"ב ביולי שנת 2000. טרה נותרה עם בתה, סיוון, וניהלה מאבק משפטי ממושך בדריאן, בעלה לשעבר, שהחליט לנהל מסע נקמה חולני, ומנע מבנו לשוב לישראל אל אמו. "עשרים ואחת שנים חלפו מאז שעוז נעלם מחיי, אך אני עדיין אוחזת בתקווה שאזכה לראותו" (עמוד 9). האם טרה תזכה לפגוש את בנה, ומדוע הבן בחר להתעלם מאמו? טרה גדלה בבית ללא אהבה, עם אחות בוגרת ממנה, נעמי, שהיתה חולת נפש, וחוותה טירוף ורוע מיום היוולדה, והיתה לה גם אחות קטנה ומפונקת, בלהה. "נעמי ניהלה את הדברים באלימות משתקת ללא התערבות הוריי" הקשיחות והאטימות עברו בירושה מהסבתא אל אמה של טרה. סבא יצחק וסבתא פרלה היגרו מארה"ב לארץ ישראל בשנת 1931 במטרה לממש את חלומם הציוני בפלשתינה, כאשר בארה"ב נותרה משפחה גדולה אך מרוחקת. טרה מתארת את ילדותה במושב בתקופת הצנע, סוד ביקוריה בביתם של ניצולי שואה כדי לשמח מעט את ליבה, שתלטנות האם, צייתנות האב, ואת הפחד מהתנהגותה האלימה של נעמי כלפיה. המופרעות הנפשית של נעמי נשמרה בסוד בתוך המשפחה, וטרה נאלצה להתמודד עם רוע הלב שלה, ומהדרישות מצד האם שגוננה על האחות המופרעת. "את צריכה לתת לנעמי כל מה שהיא רוצהֱ! הכול! אם תעשי את זה, לא יהיו ריבים ונעמי המסכנה לא תבכה ואת לא תיענשי!" (עמוד 21). החיים באווירה האלימה הותירו צלקות בנפשה של טרה, ודודה אביגיל היתה לה לנחמה. טרה מצאה שלווה גם בסטודיו לציור של סבא, ואהבה לצייר ביחד איתו, ונמלטה מהבית המוטרף גם אל יענקל הסנדלר. אני מתקשה להבין מדוע דווקא הילדה הטובה היא זו שצריכה תמיד לוותר, והיא זו שננזפת כאשר הילדה הרעה פוגעת בה ובאחרים. "כל מילה הקשורה לרצונות ולסיפוק אישי נחשבת למילת גנאי, אז אסור לי לרצות כלום" (עמוד 52). כאשר נעמי מאבדת את שפיותה, ההורים נאלצים לאשפז אותה בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי. האם המשפחה תחזור לשפיות בעקבות אשפוזה של נעמי? האם נעמי תצליח לחזור לשפיות בעקבות הטיפול הפסיכיאטרי? טרה הצליחה להימלט ממשפחתה המוטרפת באמצעות נישואים לדריאן, איש עסקים אמיד ממוצא גרמני המנהל באובססיביות את יחסיהם המורכבים, ומשליט אווירה של אלימות ושתלטנות. לאחר עשרים שנה נישואיהם מתפרקים, וטרה שבה ארצה עם ילדיה בתקווה להיעזר במשפחתה, אך מוצאת עצמה במארג חולני חסר יציבות הזהה לימי ילדותה. באחד מביקוריהם של הילדים את אביהם בארצות הברית, חוטף האב את בנו תוך ניצול קשייו, ושולח את בתו במצב של שיתוק חזרה ארצה. האם טרה תצליח במאבקה העיקש והארוך נגד בעלה הנקמני? איך אב יכול להתעלל באשתו-אהובתו ובילדיו באין מפריע? לא אחשוף ספויילרים, אבל טרה חווה במהלך חייה רצף של אירועים קשים מאוד, אבל אהבת אם כנראה חזקה מכל איום. שפת הכתיבה יפה ומרתקת, מבטאת היטב את מארג הרגשות הסבוך של גיבורי הרומן, והמחברת מיטיבה לתאר את הנוסטלגיה של החיים בישראל של פעם – קריאת ספרים, משחקי חברה, אהבת טבע וטיולים, תקליטים, ומגוון תחביבים בעולם שלפני עידן הטלביזיה והמחשב. אהבתי מאוד את הספר – את סגנון הכתיבה, את הדמויות ואת העלילה, למרות שהספר קשה מאוד לקריאה. יש בספר התרסה וביקורת קשה על אוזלת היד של המשטרה, הפסיכיאטר והממסד, שלא סייעו למשפחה במצב של מצוקה גדולה. איך יתכן שאף אחד במערכת החינוך לא התייחס למופרעותה הקשה של נעמי? האם כולם בחרו להתחמק מאחריות? אני ממליץ בחום על הספר הזה, והוא חשוב במיוחד לכל מי שחשה 'כבשה שחורה' במשפחתה, וחווה אלימות במסגרת הזוגית ומאבדת בשל כך את הערך העצמי שלה - הספר הזה יכול להיות גורם מעודד לביצוע שינוי בחיים, כי כל אדם ראוי ליחס של כבוד.
Previous
Next

צרו איתי קשר

אשמח לשמוע את התרשמותכם מהספר או כל הערה אחרת.
אנא אל תהססו לפנות אלי בכתובת:

לילה הילקמן © כל הזכויות שמורות 2023

הקדמה

בני עוז נחטף בחודש יולי 2000 , כשביקר את אביו בארצות הברית. חיי נעצרו. 

בתי סיוון, ששבה ארצה מאותו ביקור ללא אחיה, שותקה אף היא.

השנים שחלפו מאז מעורפלות, אירועים התפוגגו וחוויות יומיומיות נרשמו בזיכרוני כצללים נטולי משמעות. כאב אובדנו גרם לי להתנהל בחוסר אכפתיות לכל הסובב אותי ושיתק בי כל רגש או תחושה. ימים נערמו והתמזגו ללילות חסרי שינה, כנשימה רפויה שנמשכה שנים ארוכות ומחקה כל רישום אחר בחיי.

בחמש השנים הראשונות להיעלמותו של עוז נלחמתי במערכת המשפט האמריקאית, כשעולמי מיטלטל בין אובדן מייאש לתקווה ילדותית שאולי, למרות הכול, יימצא צדק בין כותלי בית המשפט. נצמדתי לתקווה וסירבתי לוותר. הבנתי שבלעדיה לא אוכל להמשיך. קיומה של סיוון דחק בי לא לוותר, להמשיך במסלול חיי ולא להניח לבתי קיום ללא אם. דריאן, אביה, כבר ויתר עליה כשהחליט לגדוע את הקשר בין הילדים כחלק ממסע נקמה חולני.

הזמן התארך והצמיח ימים ארוכים שדיכאו בי כל רצון. ביקשתי לשים קץ לצער ולתסכול שאיימו להצית בי טירוף בלתי נשלט, אך נותרתי פסיבית וחסרת תעוזה. באותה עת הצטמקתי לכדי הישרדות ולא ביקשתי נקמה. חשתי שאני עומדת לאבד את שפיותי מרוב געגועים ופחדים, שאני חייבת לדאוג לבני, שלא יחלה, שלא יירטב בגשם, שלא יבכה, שהעצבות לא תשבש את דעתו, שיצליח לשרוד בבדידות שנכפתה עליו. ככל שנקף הזמן ביקשתי לשמר את זיכרונו, ולהיצמד לדמותו שליוותה אותי בכל שנייה משעות היום והלילה. ראיתי אותו בכל מקום, בכל גומת חן שנקלעה בדרכי, בהליכתו המסורבלת שצצה מולי על מדרכה או במקום מפתיע, שמעתי את קולו המתכתי בשיחות זרים, צחוקו הבליח מפינות נסתרות, דמיינתי אותו מטייל עם כלבתו לאורך הטיילת ומלטף אותה בעודו מקשיב למוזיקה, ויושב עם חבריו מהכיתה לארוחה בדירתנו.

הלוואי שיכולה הייתי לשכתב את האירועים, לשנות את המציאות שנוצרה בעקבות החטיפה ולייצר הוויה שונה מהאסון הנוראי שהכה במשפחתי הקטנה, אך הצד החזק שבי, זה שתמיד הצטיין בפסיביות משתקת נוכח אלימות, הוא שניצח.

גדלתי בבית קמוץ אהבה ותמיכה הדרושים לביסוס קשרי משפחה. הדרך שבה התנהלו הדברים בביתנו שיקפה את חוסר הבנתם של הורי לגבי מחלת הנפש של אחותי נעמי, ובשל כך שררו אצלנו פרעות וטירוף מיום היוולדי. ביתנו הצמיח רוע וחולי שתרמו שנים רבות לאחר ילדותנו לחטיפתו של בני. כילדה פחדתי לנשום ולהעז ולא הבנתי איך להגיע לפשרות. נעמי ניהלה את הדברים באלימות משתקת ללא התערבות הורי. פחדתי מאותו שיתוק ותמיד יצאתי מופסדת, גם לאחר שבגרתי ועזבתי את הבית וגם במסגרת נישואי וגירושי. מחיר הגירושים היה מחריד והסתיים בחטיפתו של בני. הקשר שנותק בפראות פירק את משפחתי הקטנה, והותיר אותי מוטרפת מדאגות וכאבי לב.

אני מודעת לעוצמתן של התחבטויות מיוסרות שיש בכוחן לחרוץ גורל. בחירה לעולם אינה דבר של מה בכך בשל הקושי באבחונה המדויק, זיהוי אותו רגע חד, שבריר השנייה שבה הופכת התלבטות לבחירה שתוצאותיה מוכחות רק בדיעבד. ואפשר שלעולם לא אצליח לזהות את שבריר השנייה הרת הגורל שבה הפכו התלבטויותיי לכדי החלטה גורלית, אך חשיבותה מתגמדת לנוכח התוצאה.

גל הכעס אדיר הממדים שהצטבר בתוכי על פני מרווח הזמן האינסופי, התפקע והצית בי כוח עצום שהתפרץ בפראות והביס באחת אותה פסיביות משתקת. מצאתי עצמי מבקשת נקמה.

רציתי לקחת גרזן ולגדוע באבחה מהירה את דריאן, כפי שקטע את עברו של עוז מחייו; לגרום לו לסבל נוראי, לכתוש כל חלקיק ממנו, לטלטלו בעוצמה ולחלץ מידיו האיומות את שאריותיו של בני, להציל את מה שעוד נותר מעולמו התמים, מיופיים של החיים כפי שהשתקפו בעיניו המלוכסנות, לחבק ולרפא אותו באהבה ולהשיבו למסלול חייו המאושר.

עשרים ואחת שנים חלפו מאז שעוז נעלם מחיי, אך אני עדיין אוחזת בתקווה שאזכה לראותו. המחשבה שאינו מבין מדוע לא דאגתי לחזרתו ארצה רודפת אותי ואינה מרפה, אך יותר מכול אני פוחדת שלאחר לכתי, זיכרון קיומו יתמוסס ולא ייוותרו אנשים שידאגו לו או שיוכלו לשמש כעדים לסיפור. למרות כל מאמצי, מעולם לא ניתנה לי ההזדמנות לפגוש את עוז ולהסביר לו את הדברים. חשוב לי שישמע את האמת ויבין את השתלשלות האירועים שהביאו אותו למצב שבו הוא חי כיום, מנותק ממני וממשפחתו.

בני משפחתי בחרו להתייחס להיעלמותו הפתאומית של עוז כאל אירוע סודי שהשתיקה יפה לו, ובכך תרמו לנוראיות המעשה ולהשתקתו. ברשת, לעומת זאת, ממשיכים לדון עד היום בפרטי המקרה, נכתבות פרשנויות, נוספים פלפולים משפטיים, מתפרסמים מאמרים וחוות דעת שונות.

תחושות השיתוק ואין האונים פינו מקומן לכעס שהבשיל, על פני שנים ארוכות, לעוצמה פנימית ועזות מתפרצת שאין בכוונתי למתן, ומכאן בחירתי והחלטָתי לשבור את השתיקה, להנציח את סיפור המעשה ולפרוץ את הילת הסודיות בעזרת כוחן של מילים.

לאמת פנים רבות. קיימות אמיתות דבריו של המספר ותובנותיו של הקורא, ובטווח שביניהן מתועדת האמת המוצקה הנשענת על עובדות.

אני תקווה כי בזכות המילים והאמת המוצקה יזכה בני להבנת הדברים, ויסכים לחדש איתי את הקשר.