לידת ספרי הושעתה בשל המגיפה כשהעולם עצר מלכת. עם תחילת התפוגגותה, התקשורת, באמצעות הִדְהוּדוֹ של השיח הציבורי, החלה להשמיע קולות כתגובה לסגרים החברתיים שהוטלו ברחבי העולם. אנשים ביקשו להביא לידי ביטוי את חוויותיהם וקשייהם דרך הספרות ושאר צורות האומנות. ספרי שראה אור בדיוק באותה נקודת זמן, תאם למציאות החדשה.
עם צאתו לאור, עורר ספרי תגובות אמוציונאליות ושאלות לגבי ריבוי מעשי האלימות בתוך מסגרת המשפחה.
שלא כמו התעללויות פיזיות הנושאות צלקות עם נִרְאוּת, הפשע הברוטאלי של חטיפת ילד אינו מזוהה תמיד בתחילת דרכו; ולעיתים אף עוברים מספר ימים לפני ששמים לב שהילד אינו נענה לפניות מהבית, כפי שאירע במקרה של חטיפת בני.
בזמנו, לא הייתי ערה כלל לעובדה שבני עובר שטיפות מוח על בסיס יומי על ידי אביו ואחותי. הם עבדו בשיטתיות על מנת לוודא שבני יוותר במצב נפשי מבועת ובלתי יציב. שטיפות המוח החלישו וערערו אותו עד שהפך לשבר כלי שנשען על השניים לחלוטין בכל הקשור לתקשורת עם העולם החיצון. תוך מספר שבועות הפך עוז לפרנואיד עם פחדים וחרדות רק למשמע שמות של אנשים זרים.
תוצאות התעללות אלימה כזו לאורך זמן, גורמת לילד שיחוש קורבן במשך שנים ארוכות ולעיתים אף לשארית חייו. כאשר מבודדים אותו בכוח ושוטפים את מוחו ללא הרף במסגרת עולמם האטום של חוטפיו, הילד נאלץ להזדהות עם חוטפיו המבזים ולו רק על מנת לשרוד רגשית. שטיפת מוח אינטנסיבית כזו מייצרת בלבול בעולמו הרגשי ומסתיימת במה שנקרא ‘סינדרום סטוקהולם’: המצב הפסיכולוגי של הקורבן המזדהה עם חוטפיו עד לכדי תחושת אמפטיה וזאת על מנת לשרוד.
Lambert, Laura. "Stockholm syndrome". Encyclopedia Britannica, 5 Jan. 2023
חטיפות ילדים, המתבצעות בדרך כלל על ידי אחד ההורים כנגד ההורה האחר, הן פשע אלים אך אינן נתפסות ככאלו במסגרת השיח החברתי הגלובלי .
שיחה שהייתה לי עם עסקנית ציבור הותירה אותי חסרת מילים.
“את באמת לא מוצאת שחטיפת ילד על ידי הורה הוא מעשה נפשע?”
“ברור שלא! אביו חטף אותו מתוך אהבה…הוא פשוט מאוד אהב אותו… “.
אפשר שבשל חוסר ההכרה הציבורית בחטיפת ילד כפשע אלים, הפך השיח החברתי למרוכך יותר ועוסק כיום במינוח הפסיכולוגי של ‘ניכור הורי’, מצב שבו הורה אחד מרעיל או שוטף את מוחו של הילד כנגד ההורה האחר.
אך חשוב להכיר בעובדה שניכור הורי נגרם כתוצאה ישירה משטיפות המוח שהילד עובר, ושברוב מקרי החטיפה מתבצע כמעט בוודאות ניסיון לשינוי התודעתי של החטוף.
הסטה לניכור הורי הוא אקט אלים כנגד הנשמה הדומה באכזריותו לאקט החטיפה עצמה ולכן מחייב שינוי בחוקי המשפט והענשה בהתאם.
הנפש קיימת בכל גוף באותה מידה שבכל גוף קיימת נפש. גוף ונפש חד הם וחובה להתייחס לשניהם כשוויי ערך.
רמיסת הנפש ופגיעה בערכה הרוחני כמוה כפגיעה בגופו של אדם, אך החוקים הקיימים מפרידים בין גוף לנפש ומכירים רק בפְּגִיעוּת הגופנית תוך התעלמות מפגיעות הנפש.
ההפרדה הזו בין גוף לנפש היא שתרמה לחיזוק כתיבתי תוך תרגום עוצמת רגשותיי למילים והעצמת רצוני לחשוף את אמיתות הדברים על אודות נפשם הפגועה של ילדיי.
אני תקווה כי חשיפת הסיפור שאינו מרפה ישחרר את ילדיי מנטל השקרים האופפים אותם ויאפשר להם לראות את האמת.
תרגמתי את הספר לאנגלית על מנת להנגישו לילדיי האהובים מיקי ונושי.
אני אוהבת אתכם ומתגעגעת מיליונים אוהבת…אמא